רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית במהלך הלידה מתייחסת למצב בו הצוות הרפואי לא העניק ליולדת ולעובר את הטיפול הראוי והמתבקש בהתאם לנתוני הלידה והתקדמותה.

תפקידו של הצוות הרפואי במהלך הלידה הוא לסייע ללידה, להיות ער למצוקת האם והעובר, ככל שקיימת, למצוא פתרונות הולמים, בזמן סביר, לבעיות המתעוררות וכיוצב'.

רשלנות רפואית יכולה לקרות לפני, במהלך ולאחר הלידה.

בתקופה שלפני הלידה על הגורם הרפואי שעוקב אחר הריונה של היולדת להתייחס לסממנים המחשידים להתפתחות לידה מוקדמת, לקבל החלטה מושכלת על הצורך בהפנייתה של היולדת לבית החולים לצורך השגחה ו/או זירוז הלידה ו/או למרפאת הריון בסיכון, ככל שישנם סממנים המצריכים את אשפוזה במחלקה זו וכיוצב'.

במהלך הלידה על הצוות הרפואי להעניק ליולדת ולעובר את הטיפול הראוי והמתבקש בהתאם לנתוני הלידה והתקדמותה, להתייחס לכל סממן ו/או חריגה במדדים המעידים שהלידה אינה מתקדמת בקצב הראוי, להתייחס לניטורים של העובר והאם, ולבחון האם עולה מצוקה של אחד מהם, והאם יש מקום להתערבות של הצוות הרפואי וכו'.

ישנם מקרים בהם הלידה אינה מתקדמת ומתפתחת מצוקה עוברית או אימהית, ועולה הצורך ביילוד מכשירני או ביצוע ניתוח קיסרי, ועל הצוות הרפואי לבחון חלופות אלו ביחד עם היולדת ולהעניק לה הסבר מלא ומפורט לצורך קבלת החלטה מושכלת ומבוססת בנסיבות, ובהמשך לבצע את הפעולה שנבחרה בהתאם לנהלים ולפרקטיקה המקובלת.

לאחר הלידה, על הצוות הרפואי לעקוב אחר היולדת והיילוד שכן העדר מעקב ראוי יכול להוביל לנזקים קשים ואף לפטירה הן של היולדת והן של היילוד.

להלן מספר דוגמאות לרשלנות רפואית אפשרית במהלך הלידה:

חילוץ יילוד באמצעות שולפן ריק (ואקום) ו/או מלקחיים שלא על פי הנהלים המקובלים-

לעיתים יש צורך בחילוץ העובר באמצעות מכשור. המכשור השכיח הינו ואקום המונח על קרקפת התינוק, היוצר לחץ שלילי ומאפשר את משיכת התינוק החוצה. ישנם מקומות שמשתמשים גם במלקחיים לצורך הוצאת היילוד. לידה מכשירנית כרוכה בפני עצמה בסיכונים רבים, ויש לבחון במקרים אלו האם הסכמתה של היולדת היתה מדעת לביצוע הפעולה (האם ניתנו לה את מלוא ההסברים על הפעולה, הסיכונים הכרוכים בה, האפשרויות החלופיות העומדות בפניה וכו'); האם הפעולה בוצעה בתנאים המתאימים (גובה הראש, גודל הפתיחה, משך השלב השני, ניטור שאינו תקין, וכו'); האם הפעולה בוצעה בהתאם לנהלים (מומחיות מבצע הפעולה, מספר הפעמים בהם התנתקה כיפת הואקום; האם בוצעה אפיזיוטומיה (חתך מבוקר של הפרינאום של היולדת) וכו'.

כתוצאה מלידה מכשירנית רשלנית הן היולדת והן היילוד עלולים להיפגע. חלק מהמקרים שבהם נתקלנו כללו קרעים עמוקים אצל היולדות (בפרינאום ובפי הטבעת), ואצל היילודים נתקלנו בשטפי דם תוך גולגולתיים, שברים בגולגולת, שיתוק ע"ש ארב, ופגיעות נוירולוגיות שלעיתים אף הובילו לפטירה.

רשלנות בביצוע ניתוח קיסרי –

לעיתים, כאשר מתפתחת מצוקה עוברית או מצוקה ליולדת, יש מקום להמליץ על ניתוח קיסרי. בטרם ביצוע הניתוח, יש ליתן ליולדת את הסבר מלא אודות הניתוח הקיסרי, הסיכונים הכרוכים בו, החלופות האפשריות והסיכונים הכרוכים בכל אחת מהחלופות וכו'.

ביצוע מאוחר של ניתוח קיסרי יכול להוביל לנזקים קשים אצל העובר (בין היתר, נזק מוחי כתוצאה מחוסר חמצן).

לעיתים ישנם מקרים בהם מלכתחילה יש להמליץ על ביצוע ניתוח קיסרי, כך לדוגמא במקרים בהם הערכת משקל העובר גבוהה מ4 קילוגרם, או לחילופין כאשר אגן היולדת צר ואינו תואם את גודל העובר, כאשר היולדת סובלת מרעלת הריון, וכו'. במקרים אלו, אי ביצוע ניתוח קיסרי יהווה רשלנות ועלול להוביל לנזק קשה ואף בלתי הפיך הן אצל היולדת והן אצל היולד.

בנוסף, עלולים להיות סיבוכים במהלך הניתוח עצמו שעלולים לגרום נזק ליולדת או ליילוד הכוללים: ניקוב איברים סמוכים לרחם, לרבות המעי, זיהומים, סיבוכים אצל היילוד הכוללים עצמות שבורות עקב הוצאה לא נכונה מהרחם, שיתוק ע"ש ארב, קשיים נשימתיים כתוצאה משחרור נוזלים אצל היילוד, סיבוכי הרדמה אצל היולדת וכו'.

שימוש בשיטת קריסטלר (לחץ פונדלי) לקידום הלידה

ישנם מקרים בהם הלידה אינו מתקדמת בקצב הראוי, והצוות הרפואי בוחר להפעיל לחץ לא מבוקר (הישענות פיזית) על החלק העליון של הרחם לצורך זירוז הלידה. ארגון הבריאות העולמי קבע לפני שנים, כי שיטה זו מסוכנת ועלולה להוביל לנזקים קשים, הן אצל היולדת והן אצל היילוד (לרבות לקרעים בתעלת הלידה ואף מוות של עוברים ושל נשים יולדות).

מעבר לעובדה שפעולה זו אינה מומלצת, פעמים רבות היא ננקטת ללא מתן הסבר מקדים ליולדת על נחיצותה של הפעולה, סיכוניה, האפשרויות החלופיות הקיימות וכיוצב'.

חוסר תשומת לב מצד הצוות הרפואי למצוקת יולדת או העובר במהלך הלידה –

במהלך הלידה הצוות הרפואי חייב לעקוב אחר מדדי היולדת והיילוד, בין היתר באמצעות ניטור, ביקורים תכופים וכיוצב'. ישנם מקרים בהם הניטור העוברי מצביע על מצוקת עובר, ואולם הצוות הרפואי לא מבחין במצוקה ו/או מתייחס למצוקת העובר בשיהוי שאינו סביר ושיהוי זה מוביל לנזק אצל היילוד.

בנוסף, כאשר הצוות הרפואי מזהה מצוקת יולדת או מצוקה עוברית- יכולה להיות רשלנות בקבלת ההחלטה על דרך הפעולה. כך לדוגמא השתהות בהחלטה למעבר לניתוח קיסרי שהובילה לנזק, לידת שולפן ריק (ואקום) במקרים בהם העובר נמצא גבוה מדי בתעלת הלידה, אי תשומת לב מספקת לפרינאום של היולדת ומתיחתו באופן שאינו סביר עד לכדי קרעים בלתי מבוקרים במקום בו היה מקום לבצע אפיזיוטומיה (חתך מבוקר של הפרינאום).

רשלנות במעקב לאחר הלידה:

ישנה חובת מעקב לאחר הלידה הן כלפי היולדת והן כלפי היילוד.

הואיל והיילוד עלול לפתח לאחר הלידה בעיות נשימתיות, מחלות שונות, ירידה בסטורציה, זיהומים וכיוצב'- יש לעקוב אחר מצבו, מדדיו, לבצע בדיקות גופניות באופן תדיר וכו'. חובת המעקב כוללת גם ביצוע טיפולים רפואיים ביילוד, ככל שנדרשים.

גם היולדת זקוקה למעקב הואיל וגם היא יכולה לפתח סיבוכים לאחר הלידה שכוללים: זיהומים (בעיקר לאחר ניתוח קיסרי), דימומים פנימיים, שארית שיליה שנותרה ברחם וכיוצב'. סיבוכים אלו עלולים להוביל לאובדן פוריות, אובדן הרחם ואף פטירת היולדת.

אם הנכם חושדים שנגרם לכם נזק שמקורו ברשלנות רפואית במהלך לידה, תוכלו לפנות אלינו לקבלת ייעוץ ללא התחייבות.